.png)
סיפור החודש
״שביל בים״ - יומן מסע / מאת בני (פינקי) הוד, מחזור כ״ג
 |  |  |
|---|
ההתחלה
וואו איזו התרגשות. זה באמת קורם עור וגידים. המסע "שביל בים" לזכרו של אבי, עוזי הוד, מתחיל להתממש.
היום, ה 14.04.2021, נעשה הצעד המעשי הראשון, הבאת החסקה למרינה תל אביב. איזו התרגשות, ממש חלום שמתחיל להתגשם.
אחרי מאמצים כבירים, שכנועים ולחצים התרצה עופר דובנוב, מנהל המרינה בתל אביב, לאפשר לי להביא את החסקה ולהחנות אותה במרינה למשך חודש, לשלב האימונים והניסויים. הגדיל לעשות אילן, סגנו שמצא עבורי שני גלגלי בלון של עגלה וקישר אותי עם שגיא, מהפועל תל אביב, שהשאיל לי עגלת שינוע וכך אחרי טקס הזיכרון לחללי צה"ל - אותו אנחנו עורכים מידי שנה, באנדרטה לזכרו של יעקב מרוויצה בזיכרון - העמסנו, שרון יובל ואנוכי, את החסקה שעמדה ללא שימוש מעל חמש שנים בחצר ביתנו בזכרון. שמנו מזרן על גג ג'יפ הויטארה שלנו ואחרי שביצעתי לאשינג מפואר "הפלגנו ביבשה", למרינה תל אביב. שם מצאה החסקה את מקומה בקדמת המרינה, ממש ליד השער סמוך לכל הימיה של מועדון לב הים, בסמוך לכל המפרשיות במועדון.
מרוב התרגשות לא הצלחתי להירדם בלילה והרצתי תסריטים של המסע בראש. יש הרבה סוגיות לפתור ולארגן אבל זהו, המסע החל.
למחרת חגגנו את יום העצמאות 73 למדינה שעבר בנעימים. עשינו על האש לכל המשפחה הגרעינית ללא יובל בננו, אך נפשי הייתה במרינה עם החסקה. במהלך היום הכנו שבלונה של השם עוזי כדי להטביעה על החסקה.
15 לאפריל
היום שוב חוויתי התרגשות נוספת כאשר אני וענת צבענו את הלוגו והשם של החסקה על חרטומה. מחר נצא לים בפעם הראשונה לאימון ימי.
16 אפריל - יום שישי האימון הראשון
וואו איזה מפח נפש. היכן אני והיכן ההפלגה? "מרחק שנות אור". יצאתי לחתירה ולא הצלחתי לצאת כמעט מהמפרצון של חוף גורדון, אמנם היתה רוח צפונית עירה וגלים של חמישים ס"מ אבל עדיין התוצאות היו מאכזבות. בקצב הזה לא אצליח לעבור המסע גם במאה יום. טוב לא צריך להחמיר עם עצמי, זו הרי תחילת הדרך והרי לשם כך ייחדתי את החודש הראשון לאימונים אבל בהחלט התחלה קשה ומאכזבת. נראה מה יוליד יום.
17 אפריל - יום שבת אימון שני
רוח צפונית חלשה, ים פלטה. הצלחתי להכפיל הטווח ולהגיע עד למגדלור של המרינה עם רום על החסקה. אני עדיין חלש ביותר מבחינה גופנית ומסתמן שהרוח היא הבעיה הקשה יותר, חתירה מול הרוח היא מאתגרת וקשה.
18 אפריל - יום א אימון שלישי
רוח 0 ים פלטה. הכפלתי את הטווח והצלחתי להגיע לחוף הצפוני של המרינה, שם פגשתי את יניב, מומחה לחסקה בעל ניסיון של שנים בחתירה. הוא עודד אותי, ציין שנראה שאני נולדתי עם חסקה ושאין לו הערות על אופן החתירה שלי. נתן לי עצות וטיפים להמשך אימונים וחתירה. היה כיף לפגוש אותו ולקבל משוב חיובי ממקצוען.
19 אפריל - יום ב אימון רביעי
רוח 0 ים פלטה הכפלתי את הטווח והגעתי עד לשובר בגלים של חוף הילטון עם ענת על החסקה, חזרנו דרך יניב לומר שלום. במהלך החתירה עלתה האפשרות שאני אחלוק את ההפלגה בין חברים ושכל אחד ייקח מקטע הפלגה אחר וכך נשלים יחד את הפרויקט. רעיון מעניין, נראה לאן אגיע בסוף האימונים ונקבל החלטה. נואה העלה את האפשרות לעשות משוט קל משני משוטים של סאפ. רעיון מצוין צריך לבדוק.
20 אפריל - יום ג אימון חמישי
רוח 0 ים פלטה. חתירה מהמרינה עד נמל תל אביב וחזרה סה"כ 3.7 ק"מ ברצף. זה מתחיל להיות משהו טיפה יותר משמעותי. היום גם רן שדה הבטיח להשיג לי עגלת הורדה למים משדות ים. נראה מה יוליד יום.
21 אפריל
היום נותן לגוף לנוח, גם מצב הים לא משהו, אחבר חבל חרטום ונכין הכתובית ע"ג החסקה "שביל בים לזכרו של עוזי הוד".
24 אפריל יום שבת אימון 6
אחרי כמה ימים של מזג אוויר לא מתאים ופעילויות אחרות, חזרנו היום למרינה ולמעשה הכנו סופית את החסקה לתצורת המשט. אירוע מרגש לראות את שם הפרויקט מוקדש לזכרו של אבי, עוזי הוד. אני בטוח שהוא מאוד מרוצה, גאה ומבסוט מהמחווה וילווה אותי ברוחו בהמשך המסע. בהמשך הורדתי את החסקה לים וחתרתי 50 דקות בים של 40 ס"מ עם גלי גיבוע של 1 מטר. ממחר הכוונה להתחיל אימונים ממושכים יותר דהיינו שעתיים ומעלה על החסקה.
25 אפריל - יום ראשון אימון שביעי
היום יצאתי לאימון ארוך ראשון, רוח דרומית מערבית ים מאותו כוון 30 ס"מ.
החתירה נגד הים והרוח קשה. שוב נוכחתי כי הרוח היא הגורם הדומיננטי ביותר בהשפעה על התקדמות החסקה. חתרתי 4.5 ק"מ סה"כ, כשחצי מהטווח נגד הרוח והחצי השני עימה. כל חצי שעה, או ק"מ, הקפדתי לשתות מים ובמחצית הדרך ישבתי על כיסא הפלסטי ואכלתי להנאתי מלפפון ירוק שענת הכינה לי. עוד השתמשתי במשוט כעוגן צף כאשר חיברתי לו את חבל החרטום ונראה לי שהאט במעט את הסחיפה.
חזרתי אחרי שעה וחצי עייף, אך מרוצה, כשכאבים מציקים לי במרפק יד שמאל ובמפשעה שמאלית.
מחר אתן מנוחה לגוף ונמשיך משם.
28 אפריל - יום רביעי אימון שמיני
היום חתרתי שעה וחצי, כאשר שעה מול גלי גיבוע של מעל מטר ורוח של 5 קשר. היה מאתגר. פגשתי את ספינת משמר חופים עליה פיקד חייל לשעבר מאח"י תרשיש כאשר הייתי מפלג 31 באשדוד. הם נעמדו ליד חפץ חשוד במים שנראה כמו אנטנה של טלפון לוויני מחוברת לסוג של מיכל. הם צילמו אותי מכל עבר והעבירו לי התמונות. בדיעבד התברר שהחפץ החשוד היה מתקן ריסוס נייד כאשר "אנטנת הלווינים" היתה מיכל הגז שדוחף את חומר הריסוס.